מבוא.

קרטחנה הפרוטוקול על בטיחות ביולוגית (CPB) מספק כלי למדינות שעדיין אין להן מסגרות רגולטוריות מקומיות לקבל החלטות מושכלות בנוגע לייבוא ​​לשטחן של אורגניזמים חיים (LMOs) לשחרור לסביבה. אחד ההליכים המרכזיים בהקשר זה הוא ההסכם המודע המתקדם (זֶה) תהליך. הצדדים ללמ"ס נפגשים באופן קבוע כדי לדון בנושאים כיישום ה- CPB. פגישות אלה מכונות לעתים קרובות 'MOPs'. מידע נוסף על CPB ו- MOPs ניתן למצוא באתר אתר האינטרנט של האמנה למגוון ביולוגי ומתחת תקנה’ באתר PRRI.

הערכת סיכונים .

פרוטוקול הביטחון הביולוגי מחייב את הצדדים לקבל החלטות על ייבוא ​​LMO לצורך הכנסה מכוונת לסביבה בהתאם להערכות סיכון תקינות מדעית. (מאמר 15). זה יוצא לדרך הנספח III עקרונות כלליים, צעדים מתודולוגיים, ונקודות שיש לקחת בחשבון בביצוע הערכת סיכונים.

במהלך השנים, ה- MOP לקח מספר החלטות רלוונטי להערכת הסיכונים.

  • ב- MOP2 (2005), הצדדים הקימו לזה קבוצת מומחים טכניים להערכת סיכונים (AHTEG) לשקול ולהעריך עוד את טיבם והיקפן של גישות קיימות להערכת סיכונים ולזהות פערים קיימים, וצרכי ​​בניית יכולת.
  • ב- MOP4 (2008), הצדדים שהוקמו: (אני) פורום מקוון פתוח); ו - (ii) קבוצת מומחים טכניים אד הוק (AHTEG) על הערכת סיכונים וניהול סיכונים במטרה לפתח הדרכה נוספת על היבטים ספציפיים של הערכת סיכונים וניהול סיכונים.
  • ב- MOP5 (2010), הצדדים קידמו בברכה את הגרסה הראשונה של ההנחיה וקראו לבדיקה נוספת ובדיקה מדעית נוספת על מנת לבסס את התועלת הכללית והשימושית שלה ל- LMO של טקסים שונים שהוכנסו לסביבות שונות..
  • ב- MOP6 (2012), הצדדים שיבחו את ההתקדמות, הרחיב את הפורום המקוון הפתוח והקים AHTEG חדש בנושא הערכת סיכונים וניהול סיכונים.
  • ב- MOP7, הצדדים הורו לפעולות נוספות הנוגעות להערכת סיכונים וניהול סיכונים.